'וְקִדַּשְׁתּוֹ כִּי אֶת לֶחֶם אֱלֹקיךָ הוּא מַקְרִיב קָדשׁ יִהְיֶה לָּךְ כִּי קָדוֹשׁ אֲנִי ה' מְקַדִּשְׁכֶם'

כותב רבינו האור החיים הקדוש וזה לשונו: 'קדמה לנו הידיעה כי הקדושה היא בחינה הנקנית ברצון, ובהשלמת החפץ והחשק בה ולא בכפייה'. עד כאן לשון קודשו.

כלומר: אם רוצים שמידת הקדושה תיקבע ותהא קנויה בקנין גמור בנפש האדם, צריך להכניס זאת מתוך 'אהבה ורצון', כי דבר הנעשה בכפיית האדם, אינו נקבע כראוי בלבו, ואינו נהיה דבוק באמת למידה הזאת, ולכן צריך להוכיח ולדבר לעם ישראל מתוך אהבה, ולא בכפיה ואיומים.

ולפי זה, שואל רבינו הקדוש מדוע 'כהן' שאינו מתנהג בדיני כהונה כופים אותו, למשל כהן שנשא אשה גרושה, שהיא אסורה לו, כופים אותו בעל כרחו לגרש אותה, ולכאורה זה נוגד את הכלל שאין כופים את האדם להיות קדוש???

ומתרץ רבינו הקדוש, שיש הבדל מהו מטרת הכפיה, שאם הענין 'להמשיך את הקדושה' לאדם שאינו קדוש, אי אפשר בכפיה, אבל אם הענין, שאדם שהוא כבר קדוש 'לא יאבד את קדושתו', זה מועיל גם בכפיה.

ובזה מפרש את הפסוק 'וקדשתו' – שדרשו חכמינו מפסוק זה שכופים אותו לגרש אשתו גרושה, 'קדוש יהיה לך' כי הוא כבר נתקדש מקודם, ולכן מותר לכפותו כדי שלא יאבד קדושתו.

[אור החיים אמור פרק כא פסוק ח]

בשורות טובות לכל בית ישראל.

—
זכות הדברי תורה לרפואתו והחלמתו השלימה והמהירה של ירמיהו בן לאה שיחי' בתוך שאר כל חולי עמו ישראל.